השליחות שלו

אפרת פרנס כהן / עיתון בשבע

עומר גלנדאור, עו"ס במערך, נולד להורים עם מוגבלות שכלית ונפשית והיום מטפל בדיירים שלנו במסירות ואומץ. 

את עומר גלנדאור אני פוגשת באחת מהדירות לבוגרים עם מוגבלות של מערך דיור בקהילה "שדה חמד". הדיבור הקולח, השנינות והכריזמה לא מסגירים את סיפור חייו שהיה יכול בקלות להפוך לתסריט עבור סרט מצליח.

עומר נולד בירושלים להורים עם מוגבלות נפשית ושכלית כך שכבר בגיל 7 הועברו הוא ואחותו לפנימייה. בשבתות החופשיות בהן חבריהם היו חוזרים הביתה, עומר ואחותו היו נוסעים למשפחות "מארחות" ושוהים שם לסוף השבוע. כשנתיים לאחר שהתאקלם בפנימייה, בשל אילוצי תקציב נסגרה המסגרת. ועומר חזר לביתו לתקופה קצרה ומשם הועבר לבית משפחת "אומנה" .

במהלך שנות ההתבגרות הסתיר עומר את היותו מאומץ אצל משפחת אומנה וכמובן את המוגבלות של הוריו.

"היה שלב בחיים שהתביישתי בהורים שלי, כך שכשהייתי במשפחת האומנה העדפתי שההורים האומנים יגיעו לאסיפות הורים ולא הורי הביולוגיים, למרות שאימי מאוד הייתה רוצה להגיע, הייתי מתחמק מלהזמין אותה לאסיפת הורים, מסיבות סיום וימי הורים" נזכר עומר. "סיטואציה נוספת שעולה לי היא של אבא שלי ואני באזכרה בהר הרצל, זה מקום של יראת כבוד וכולם הולכים בשקט, לאט ופתאום לאבא שלי צלצל הנייד באמצע האזכרה, הרגשתי כילד מאוד לא נעים וקיוויתי שהוא יכבה את הטלפון במיידית במקום זאת אבא שלי לקח שני צעדים אחורה וענה בקולו העמוק "הלו". התחושה שלי הייתה קשה, אני זוכר את עצמי מעוניין להיעלם באותו הרגע ולא להיות שם".

עומר רות וביתם בביקור בים עם הוריו של עומר

עומר רות וביתם בביקור בים עם הוריו של עומר

בגיל צעיר אובחנה גם מירה אחותו כבעלת הנמכה קוגנטיבית, ובגיל 21, בסיום האומנה ומסגרות החינוך המיוחד הממשלתיים היא נכנסה למסגרת דיור קהילתי לאנשים עם מוגבלויות. עומר התגייס לצבא ודאג לבקר הרבה את מירה ואת ההורים שלו.

"ככל שבגרתי הפסקתי 'להתבייש' בהוריי והתחלתי להבין שיש לי תפקיד בעולם. שאני צריך לדאוג להם" ממשיך עומר " וכמו כל צעיר בגיל הזה גם אני חיפשתי את התחום שבו אוכל לעבוד ולהשפיע בחיים. המסגרת בה שהתה מירה מאוד סיקרנה אותי וכשהשתחררתי התחלתי לעבוד כמדריך במקום. העבודה עם האוכלוסייה הזו, הייתי מאוד מספקת עבורי וגרמה לי להבין שאני נמצא במקום נכון עבורי. כאילו שכל החיים שלי הכווינו אותי לכך, ושנועדתי לעשות את זה 24 שעות ביממה. זו הסיבה שיצאתי ללמוד עבודה סוציאלית".

כיום עומר עו"ס מטפל בדירות ארגון "שדה חמד", ובמסגרת עבודתו הוא משמש כ CASE MANAGER טיפולי לדירות שמותאמות לדיירים ודיירות ברמות תפקוד שונות, החל מדירות לווין ועד לדירות טיפוליות המצריכות ליווי כמעט ברוב שעות היממה. עומר מדבר עם הדיירים גם על נושא מוכנות לחיי נישואין, כחלק מהאמונה בשדה חמד כי חיים זוגיים מגיעים לכל אדם וזה חלק חשוב בקידומו האישי.

"ביום יום 10 אחוז מהזמן שלי מוקדש לפגישות פרונטליות ובירוקרטיה, אבל 90% מהזמן אני חלק אינטגרלי מהדירות. אני מאוד מתחבר לגישה ב"שדה חמד" שמכוונת לכך שהצוות צריך לחוות עם הדיירים את האווירה בדירה, לחיות איתם, להוביל כשצריך כמובן. להיות דוגמא אבל בענווה. חשוב לנו לאפשר לדיירים לקבוע את התנהלות הבית במישור התורנויות, התרבות והפנאי " משתף עומר. "אחד הכלים הטיפוליים שאני משלב בעבדותי הוא קיום קבוצת ריצה עם הדיירים. אני מתמיד איתם בריצה כל שבוע והמשמעות היא הרבה מעבר לעוד חוג או פעילות בריאותית. יש כאן אלמנטים של ההכנה לריצה (מיומנות אישית), אנחנו לומדים על איך יחיד בתוך קבוצה (תקשורת חברתית) היכולת להכיל את האחר וקושי של חבר, והחלת מרכיבי האישיות שלי בקבוצה. וזה מקדם אותם ומשפיע עליהם אחר כך בכל תחומי החיים".

עומר ואם הבית ביציאה עם הדיירים

עומר ואם הבית ביציאה עם הדיירים

עומר מתאר שבסיטואציות רבות הוא פתאום נזכר במקרים דומים שקרו לו עם הוריו, ופתאום מתבהרות לו אותן הסיטואציות מפעם.

"ישנם דברים שבתור 'מטפל' של מישהו אני כן מצליח להכווין ולהתקדם אבל כ"בן של" לא הצלחתי, ולפעמים זה הפוך, אני דווקא מקבל רעיונות מהדיירים איך ללוות את הוריי ולקדם אותם". עומר מדגים "בשדה חמד המון דברים מאוד מסודרים וזה משרה רוגע על הדיירים ומרחב להתפתחות אישית. יש לנו תמיד לו"ז שבועי וחודשי, תפריט שבועי, פעילויות קבועות ומכך שאבתי השראה גם להורים שלי ולטיפול בהם, אני היום משתדל עם אשתי לדאוג להם לסדר שבועי, עם פעילויות קבועות בשביל להקנות להם את ההרגלים האלה ולקדם גם אותם".

עומר והדיירים "גם בתקופת הקורונה לא ויתרנו על קבוצת הריצה והספורט"

עומר והדיירים "גם בתקופת הקורונה לא ויתרנו על קבוצת הריצה והספורט"

עומר נשוי לרות ולהם 2 ילדים, הם מתגוררים בגרעין התורני בלוד, והוא גם מעביר שיחות העצמה דרך סיפור החיים המופלא שלו לציבור הרחב במסגרות שונות.

"במהלך שנות עבודתי נחשפתי ופגשתי הרבה אנשי מקצוע בתחומים שונים וטיפוליים" מספר אפרים חבר, מנכ"ל "שדה חמד". " אצל עומר כבר בראיון העבודה בלטו תחושת השליחות והאמביציה, תוך שילוב של ניסיון חיים עשיר ומקצועיות ללא פשרות. עומר כיום מטפל בדיירים ברמות תפקוד שונות ועם לקויות מגוונות, האנושיות והאישיות הייחודית שלו מקרינה לדיירים. אנחנו מקפידים לשדר לדיירים וגם לסביבה כי האדם חיי לצד המגבלה ולא שהמגבלה היא האדם. וזו מלחמת בתפיסות שבהם לפעמים חוו הדיירים לאורך כל חייהם. זה משהו שהוא נר לרגלנו".

באשר לנישואי הדיירים עם מוגבלויות אומר אפרים "אני מודע לחששות ולהתלבטויות שחוות המשפחות סביב נושא זה. אך כשאני רואה את הזוגות שאנו מלווים בשדה חמד, אני יכול לומר שזה אפשרי. חשוב להבין שההכנה לשלב זה של החיים שאנו מבצעים, עם אנשי המקצוע והרגישות הראויה היא קריטית להצלחת התהליך וחייהם המשותפים של הדיירים".

"שדה חמד" פותחים בימים אלו דירות נוספות ברחבי הארץ, ביניהן בפ"ת ובמושב קשת שבגולן, ומזמינים את הציבור ובייחוד את ההורים לבוגרים ובוגרים עם מוגבלות לבקר ולהתרשם מהדירות.

כתבה מעיתון בשבע

לחצו לסיור וירטואלי בדירות המערך (360)

נשמח לשמור על קשר

המגילה 35 ראשון לציון

שימו לב! האתר בפיתוח ושדרוג
לחצו למעבר לדף הפייסבוק